כשאנה התקבלה לעבודה בדוכן הפירות של קניון "לב העיר", המנהל הביט בה, הביט במדף העליון, ושאל אם להביא לה שרפרף.
אנה, שהתנשאה לגובה מטר ועשרים ושמונה, הניחה את התיק על הדלפק.
"אם תביא שרפרף, תוכל לשבת עליו בזמן שאני מסדרת לך את המחסן."
בתוך שעה היא מצאה שלושה ארגזי מנגו שפג תוקפם, תיקנה טעות בחשבונית וגילתה שהעובדים מכנים כל פרי קוצני "הדבר הזה שאף אחד לא רוצה לקלף".
בעיקר אננס.
אנה אהבה אננס ברצינות שאנשים אחרים שומרים לכדורגל או לסכסוכי ירושה. היא ידעה לזהות פרי בשל לפי הריח, לבחור אותו לפי העלים ולחתוך אותו במהירות שהלחיצה את הקצב במסעדה הסמוכה. בבית היו לה סכין אננס, קרש אננס וסינר שעליו נכתב: "כתר הוא לא סיבה להתנשא."
הבעיה התחילה לקראת פסטיבל הקיץ של הקניון. הנהלת המקום הכריזה על תחרות בין הדוכנים: כל עסק נדרש להגיש מוצר חדש, והזוכה יקבל פטור משכר דירה לחודש.
מנהל דוכן הפירות הציע כוס אבטיח עם מזלג.
"זה אבטיח בכוס," אמרה אנה.
"נכון. אבל עם מזלג."
אנה החליטה לקחת אחריות. היא פיתחה משקה אננס עם נענע, לימון וקמצוץ מלח, וניסתה אותו במשך שבוע על לקוחות קבועים. השומר ביקש עוד אחד. בעל חנות הנעליים הזמין חמישה. אפילו אסתר מחנות כלי הבית, שהתייחסה לסוכר כאילו פגע במשפחתה, הודתה שזה "לא רע באופן חריג".
נותר רק למצוא שם.
הנהלת הקניון דרשה להגיש את טופס התחרות עד שש בערב. בחמש חמישים ושמונה עמד המנהל ליד המדפסת וצעק מעבר למחסן:
"אנה נסית! איך קוראים למשקה?"
אנה, שנאבקה בארגז תקוע, צעקה בחזרה:
"אננסית!"
המנהל הקליד בחיפזון. המדפסת חרקה, הטופס יצא, והשליח לקח אותו לבמה המרכזית.
רק למחרת, כשהכרוז הזמין את הקהל לטעום את "הננסית", הבחינה אנה שנפלה האות א'.
המנהל החוויר.
"אני אתקן מיד."
אנה הביטה בתור. ילדים הצטלמו ליד השלט, מבוגרים שאלו אם יש גרסה גדולה, ואישה אחת הזמינה "שתי ננסיות ואחת בלי קרח". השם כבר עבד שעות נוספות.
"אל תיגע," אמרה.
המשקה זכה במקום הראשון. צוות השופטים שיבח את החמיצות, את האיזון ואת "המיתוג האישי והאמיץ". אנה לא טרחה להסביר שאומץ לא היה שם, רק מנהל שלא ידע להקליד תחת לחץ.
כעבור חודש היא קנתה את הדוכן ממנו. היא הורידה את כוסות האבטיח, התקינה מדף בגובה שלה והוסיפה לתפריט עוגת אננס, סלט אננס ורוטב חריף שגרם לשומר לדבר בכבוד עם הברזייה.
מעל הקופה נתלה שלט חדש:
"הננסית - האננס של אנה נסית."
מתחתיו, באותיות קטנות יותר, אנה הוסיפה:
"טעויות כתיב מתקבלות. הערות על גובה - פחות!"
