במשך שמונה שנים עבדה לאה כמלצרית במסעדת "המרפסת", אף שהמסעדה הייתה בקומת קרקע ולא הייתה בה מרפסת. הבעלים, שלומי, טען שזה "שם עם שאיפות".
לאה הייתה המלצרית שכולם ביקשו. היא זכרה מי שותה קפה פושר, מי אלרגי לשומשום ומי אומר שהוא אלרגי לשומשום רק כדי לקבל לחם אחר. היה לה גם הרגל קבוע: לפני כל משמרת הייתה מתיזה על עצמה בושם פרחוני בכמות שהספיקה לעדכן את הרחוב שהיא הגיעה.
שלומי קרא לה "המלצרית הריחנית".
היא קראה לו "האיש שלא פותח חלון".
ביום חמישי אחד נערכה במסעדה ארוחת אירוסין למשפחת כוכבי. עשרים ושמונה אורחים, שתי סבתות שלא דיברו זו עם זו מאז ויכוח על קישואים ממולאים, וחתן אחד שכבר ביקש מלאת מים ארבע פעמים בלי לשתות.
באמצע המנה העיקרית החלה לעלות מאזור השולחן הראשי צחנה סמיכה ועקשנית.
הסבתא מצד הכלה האשימה את הדג. דוד מצד החתן האשים את המזגן. שלומי נכנס למטבח והאשים את כולם לפי סדר הוותק.
לאה דווקא הכירה את הריח. ליד המחסן עמד מקפיא ישן, ובימים חמים צינור הניקוז שלו היה נסתם. היא ביקשה משלומי להזיז את שולחן המתנות ולבדוק.
"באמצע אירוסין?" הוא לחש. "את רוצה שאנשים יחשבו שיש לנו תקלה?"
"כרגע הם חושבים שלדג היה עבר פלילי."
שלומי סירב. לאה לא התווכחה. היא הניחה צלוחיות עם גרגרי קפה ליד השולחנות, פתחה את הדלת האחורית והפעילה מאוורר קטן לכיוון המטבח. זה שיפר את המצב, אך לא פתר אותו. בכל פעם שמישהו פתח את דלת המחסן, גל חדש עבר באולם, ואחד הדודים בדק בחשאי את סוליות נעליו.
ואז הסבתא מצד החתן הצביעה על לאה.
"זה הבושם שלה," הכריזה. "פרחים כאלה תמיד מסתירים משהו."
לאה עצרה עם מגש ביד.
"אני יכולה להפסיק להגיש עד שנפתור את זה," אמרה.
שלומי הבין מיד שאם לאה מפסיקה, הוא יצטרך להסביר לעשרים ושמונה אנשים מדוע המנות שלהם ממתינות ליד הקופה. הוא הזיז בעצמו את שולחן המתנות. מאחוריו התגלתה שלולית קטנה שזלגה מהמקפיא, ובה נחה שקית בצל מטוגן שנפלה כנראה יומיים קודם.
האירוע ניצל. הדג זוכה מכל אשמה. שתי הסבתות אפילו התאחדו לרגע כדי לנזוף בשלומי על התחזוקה.
למחרת תלה שלומי ליד המחסן פתק: "לפתוח חלון בסוף כל משמרת". מתחתיו הוסיף: "לפי הוראת לאה פליץ, אחראית ריחות".
אחד הטבחים קרא את השלט ואמר: "לאה פליץ? זה נשמע כמו הוראה."
עד הצהריים כולם כבר אמרו "להפליץ" כשמישהו שחרר ריח לא רצוי לחלל משותף. לאה מחתה במשך שבוע, אחר כך התייאשה, ולבסוף דרשה לפחות הכרה מקצועית.
על הסינר החדש שלה נרקם:
"לאה פליץ - מאתרת המקור, לא המקור."
