אלה מעיין ידעה לזהות עקבות של צבי, להבדיל בין אלון מצוי לאלה ארצישראלית, ולהריח מטייל שעומד להתלונן עוד לפני שהוא פתח את הפה.
היא עבדה כמדריכת טיולי טבע בגליל, והתמחתה בקבוצות שלא באמת רצו טבע. ועדי עובדים רצו גיבוש, משפחות רצו תמונה, וילדים רצו לדעת אם עוד מעט מגיעים לאוטובוס.
בוקר אחד קיבלה קבוצה מחברת ביטוח. במסלול הופיע מעיין קטן, במרחק שעה ורבע הליכה. מנהלת משאבי האנוש ביקשה מאלה לפתוח את היום ב"מסר ערכי מחבר".
אלה חשבה רגע ואמרה לקבוצה:
"המטרה שלנו פשוטה: אל המעיין."
העובדים מחאו כפיים. הם היו רגילים למשפטים פחות ברורים.
אלא שכעבור עשרים דקות, סמנכ"ל בשם רוני הודיע שהוא מכיר קיצור דרך. רוני הגיע עם מקלות הליכה מקצועיים, שעון שטח ויכולת נדירה לטעות בביטחון. הוא הצביע על שביל צר ואמר:
"זה מופיע אצלי באפליקציה."
אלה הציצה במסך.
"זה שביל עיזים."
"אז הוא נבדק בשטח."
חצי מהקבוצה הלכה אחרי רוני. החצי השני נשאר עם אלה, בעיקר מפני שהיא החזיקה את מפתח האוטובוס.
אלה לא ניסתה לעצור אותו. היא רק אמרה לו להישאר בקשר והמשיכה עם הקבוצה שלה בשביל המסומן. בדרך הם עצרו ליד בור מים עתיק, ראו בז מצוי ואכלו עוגיות שמחלקת הרווחה קנתה בכמות שמתאימה למצור.
בינתיים התקשר רוני.
"אנחנו רואים אתכם מלמעלה."
"גם אני רואה אתכם," אמרה אלה. "אתם לא אמורים להיות שם."
"זה חלק מהאתגר?"
"עכשיו כן."
היא הובילה את הקבוצה שלה למעיין, השאירה אותם עם המדריך המתלמד ויצאה בשביל בטוח כדי לאסוף את הפורשים. כשמצאה אותם, הם עמדו בשורה על מדרון, כי כל ניסיון לזוז גרם לאבנים קטנות להתגלגל. רוני עדיין החזיק את הטלפון מולו.
"האפליקציה אומרת שנותרו מאתיים מטר."
"בקו אווירי," אמרה אלה. "גם הירח די קרוב בשיטה הזאת."
כעבור שעה כולם הגיעו למעיין. איש לא נפל, אם כי מנהל המכירות איבד סנדוויץ' לטובת שיח קידה. מנהלת משאבי האנוש הייתה נרגשת.
"זה היה מדהים," אמרה. "בהתחלה התפצלנו, אחר כך התמודדנו עם משבר, ובסוף חזרנו למטרה המשותפת."
אלה פתחה את הפה להסביר שזה לא היה תרגיל מנהיגות, אבל רוני כבר הנהן כאילו תכנן הכול.
כעבור שבוע הופיעה באתר החברה המלצה נלהבת:
"אלה מעיין לא רק מדריכה אנשים בטבע. היא מלמדת אותם שגם כשסוטים מהדרך, צריך לזכור לאן הולכים: אל המעיין."
המשפט התפשט בין ועדי עובדים, וכשהגיעו הטלפונים הראשונים וביקשו להזמין "את טיול אל המעיין", אלה החליטה לא להתווכח עם שיווק שעושה את העבודה במקומה. היא רשמה את העסק בשם הזה והדפיסה כובעים.
רוני קיבל כובע חינם. על שלו היא הוסיפה מאחור, באותיות קטנות:
"לא מוביל."
